ד"ר רונית ולגרין - קלינאית תקשורת

       טלפון : 03-5471904  
קליניקה לטיפול בהפרעות תקשורת, שפה ודיבור                     

 

FacebookLinkedinBlogger
אני רק שאלה-
שאלות נפוצות לקלינאי/ת התקשורת
 
 בני בן שנתיים וחצי ועדיין לא מדבר. רופא המשפחה מציע לחכות עד גיל שלוש. האם 
  לחכות?

לא.. בהחלט לא לחכות. בכל סיטואציה של התלבטות או חשש כדאי לפנות לאיש המקצוע המתאים. חלק מאנשי המקצוע מעדיפים לנקוט בגישת "נחכה ונראה". אם הכל תקין, הרי שהצלחנו. אם קיימת בעייה הרי שהפסדנו (או יותר נכון הילד הפסיד) זמן יקר, ותקופה קריטית בה יכולנו להתחיל טיפול ולקדמו.
 
לנסיוני עדיף לגשת לאבחון מקצועי מוקדם ככל הניתן. אם הכל תקין הרווחנו שקט נפשי. אם קיימת בעייה הרי שהתחלת טיפול מוקדמת משמעית ביותר לקצב ואיכות ההתקדמות. טיפול מוקדם לא רק שיתרום לקידום והתפתחות הילד אלא ימנע ממנו תסכול וקשיים רגשיים שמתפתחים בעקבות הבעיה השפתית.
 

  נשלחתי על ידי רופא המשפחה לאבחון קלינאית תקשורת. למה לצפות בתהליך האבחוני?
קלינאית התקשורת תיפגש עם הילד לתהליך אבחוני. במידה ומדובר בילד צעיר הרי שהתהליך האבחוני יתבסס על הערכה איכותית, וזו מתבצעת תוך כדי משחק. במידה ומדובר בילד בוגר יותר לעיתים יועבר גם אבחון כמותי ומצויינן. במהלך המשחק עם הילד הקלינאית תתרשם מתפקודו של הילד ותשווה את התפקוד לנורמה המצופה מילדים בני גילו.
בנוסף תלקח מכם אנמנזה, לגבי התפתחותו של הילד, ו/או אבחונים נוספים שהוא עבר, ולסיכום תקבלו את הממצאים ומה שהכי חשוב המלצות להמשך טיפול בהתאם לממצאי האבחון.

  מה ההבדל בין בעיית שפה לבעיית דיבור?
הפרעה ביכולת השפתית הינה בעיה באוצר המילים, משמעותם, ביכולת הדקדוקית וביכולת התחבירית של הילד. לעיתים אנו עדים לקשיים ביכולת שליפה מהירה של מילים למרות אוצר מילים קיים. הפרעה שפתית יכולה להיות ממוקדת בהפקת השפה ו/או בהבנת השפה.
הפרעה ביכולת הדיבור ממוקדת בקשיים בהפקת שפה אורלית, קולית. הפרעה כזו יכולה לכלול שיבושי הגוי, חוסר שטף או גמגום, צרידות.

  עד איזה גיל אפשר לטפל בשיבוש הגיה ולפי מה מחליטים אם הילד זקוק לטיפול כאשר 
  הילד משבש את דיבורו?

לכל צליל בשפה (תנועות ועיצורים) יש גיל רכישה נורמטיבי. במידה והילד אינו מפיק את הצלילים בצורתם התקינה, בהתאם לגיל הרכישה הנורמטיבי, כדאי להתחיל בהתערבות טיפולית.
שיבושי הגוי ניתן לתקן גם בגיל מבוגר.
 
  האם הנוכחות של ההורה בחדר מוסיפה לטיפול ומתי מומלץ להוציא את ההורה לחדר   
  ההמתנה?

כאשר מדובר בטיפול בגילאים הצעירים, מאד מומלץ שהמלווה הבוגר ישהה בחדר הטיפולים ועוד יותר מומלץ שהוא ייקח חלק פעיל הטיפול. בצורה כזו ההורה לומד כיצד להתנהל מול הילד על מנת לטפח את יכולות התקשורת השפה והדיבור. כאשר מדובר בילדים בוגרים יותר, ניתן כבר לחלק את האחריות הטיפולית עם המטופל עצמו ובמידה והילד מעדיף שההורה ישהה בחוץ זה בהחלט מקובל.
לעיתים כאשר מדובר בילד צעיר, תפקודו של הילד משתפר עם הוצאת ההורה לחדר ההמתנה, והמניפולציות שאנו רואים בנוכחות ההורה מתפוגגות. בסיטואציה כזו חשוב לעדכן את ההורה בסוף הפגישה לתוכן הפגישה ולהדריך אותו להתנהלות מקדמת בבית.
 
   אלו בעיות שפה עשויות להשפיע על למידה בבית הספר?
יכולות שפה ודיבור הן תנאי מקדים להתנהלות אקדמית מוצלחת. יכולת שפתית היא הבסיס ליכולת תקשורתית, לשפה כתובה, להבנת הסביבה, . הלמידה מתנהלת דרך תקשורת. היכולת לתקשר עם חברים ומבוגרים בסביבה החינוכית הכרחית לתלמיד להצלחה בבית הספר.
 
 
לגבי כל התכנים באתר- כל הזכויות שמורות לד"ר רונית ולגרין- טיפול יעוץ והדרכה   

טלפון: 03-5471904             כתובת:  סוקולוב 81, רמת השרון  
       דוא"ל:  ronitwel@inter.net.il